קומבינות עם האסימון, האם זה יצליח עם הטלכרט?

קומבינות עם האסימון, האם זה יצליח עם הטלכרט?

אם נדייק "ניסו לעשות קונצים עם האסימון" כפי שפעם היה נהוג לומר.

האסימון הידוע והנפוץ יותר הוא הכסוף הקטן של משרד התקשורת/דואר ישראל (קיימים גם של בזק) אך לפניו כידוע היה גדולים מנחושת.

אסימון הנחושת המדובר עלותו הייתה בסביבות ה-80 פרוטות, כאשר היה מטבע זהה בגודלו של 10 פרוטה.

הישראלי המתוחכם מיד זיהה את הפוטנציאל, קדח במרכזו של מטבע ה-10 פרוטה, שלשל את המטבע וזה עבד!

לאחר מכן הוציאו את האסימון הנחושת היותר ידוע נפוח מעט במרכזו, זה הקשה מעט על המזייפים אבל גם על זה הצליחו להתגבר ע"י קדיחה וניפוח במרכזו כדוגמת האסימון המקורי, פה כאמור הזיוף היה מעט קשה.

האסימונים מול העשר פרוטה. זהים בגודלם.

הזיוף מול המקורי

כיום מטבע הזיוף הפך לחלק מקטלוג האסימונים, וכל אספן מתחיל יתור אחר מטבע זה כדי שיהיה לו אוסף מושלם.

לאחר מכן הוציאו טלפונים ציבוריים אשר קלטו את האסימונים הקטנים יותר, אך שם כבר לא הצליחו לזייף מטבעות אלא פעלו בצורה שונה, היו קושרים את האסימון לשערה ארוכה (שערה דווקא ולא חוט, כי היו צריכים משהו דק דק) ולאחר שהיה "נופל האסימון" היו שולפים אותו שוב.

האסימון הקטן

אולם אל תתבלבלו גם בעידן הטלכרט המשיכו לנסות לקמבן- את פעימות הטלכרט שהיו נצבעים בחזיתו לאחר שימוש בטלפון הציבורי היו מנסים למחוק עם טיפקס, אך דבר זה לא עלה יפה ולא צלח ולפעמים להיפך הוא היה הורס אף את היתרה שנשארה, ולפעמים אף היה מחבל בקורא הכרטיסים של הטלפון ציבורי.

סוד קטן גילה לנו האספן משה הלוי, בגליון טלכרט גליון 9 דצמבר 1997- התפרסמה כתבתו של משה תחת הכותרת "תחזוקה ותיקון טלכרטים" שם הציג משה עצה כיצד להימנע מהקווים על הפס הלבן בטלכרט וזה ע"י הדבקת נייר דבק שקוף שאינו מכיל דבק חזק מידי, ואז זה ישמור על הטלכרט כמעט במצב מינט, שכל הפס הלבן ישאר חלק בדיוק איך שהאספנים אוהבים (כמובן שיחידת השיחות יורדת כרגיל).

לאחר שפורסמה הכתבה "חטף" משה מאחד מבכירי בזק שלא אהב בלשון המעטה את הכתבה, מסתבר שהנייר דבק לפעמים יכל לחבל ולהרוס את קורא הכרטיס במכשיר הטלפון וזוהי הסיבה שלא אהבו בבזק את הכתבה הנ"ל.

הכתבה שפורסמה בגליון טלכרט

אבל המתחכמים היו מצליחים לעשות קומבינה אחרת בטלפון הציבורי, כידוע היה את שירות 142 גוביינא, בו אתה מחייג ליעד ואומר את שמך ואם בצד השני מאשרים אזי אתה יכול לשוחח עמם כאשר התעריף שיחה חל עליהם אבל כמובן במחיר יותר מפולפל, בזמן השהות שנותנים למסור את פרטיך כמתקשר יש שהשכילו לומר להורים לחזור אליהם כאשר מס' הטלפון הציבורי כבר בידי ההורים, והמומחים היו מצליחים בכמה שניות להשחיל את כל מספר הטלפון שהם מתקשרים ממנו למען יוכלו לחזור אליהם.

אם אתם לא מקומבנים אתם לא ישראלים.

סדרת הטלכרט הכשר

במאי 2009 יצאה בזק עם בשורה למגזר החרדי, השקת טלכרט כשר כדוגמת הטלפון הכשר השקת בזקכרט כשר וכן הכנסת 300 טלפונים ציבוריים מסוג"טלפון ציבורי זהב" והיה גם ביקורת על המהלך

במאי 2009 יצאה בזק עם בשורה: בזק ממשיכה את המהפכה הכשרה.
הנפקת כרטיסי טלכרט ושירות בזכרט כשרים הכרטיסים מאושרים ומפוקחים ע"י וועדת הרבנים לענייני תקשורת כאשר הם כשרים החוסמים תכנים שאין דעת חכמים נוחה מהם
רן גוראון: "הכרטיסים הכשרים הינם חלק ממגוון המוצרים שמציעה בזק לשומרי התורה והמצוות המעוניינים לתקשר עם סביבתם באמצעים המתקדמים ביותר וללא חשש מפגיעה באורח חייהם"
הרב חיים לאנג: "הוועדה מודה לבזק על כי נענתה לפניות ציבור ההורים והמחנכים ואפשרה לבני המשפחה להתקשר כשר גם מחוץ לבית"
המהלך מלווה בקמפיין פרסומי תחת הכותרת, "מתגעגע הביתה? תתכשר!", באמצעות משרד הפרסום אפיקים.

הקמפיין

כרטיסי הטלכרט הכשרים מופעלים באמצעות מספר גישה וקוד חיוג אישי ומאפשרים חיוג מטלפון ציבורי בלבד בתוך הארץ ומהארץ לחו"ל. התשלום עבור כרטיס הטלכרט יתבצע בעת רכישת הכרטיס בהתאם למספר היחידות שבחר הצרכן. לעומתו, כרטיס הבזקכרט הכשר מאפשר חיוג מכל קו בזק או טלפון ציבורי כאשר החיוב מתבצע באמצעות כרטיס אשראי או באמצעות חשבון הטלפון. החיוב עבור השימוש בכרטיס לא כולל תשלום חודשי או התחייבות למינימום שיחות ויתבצע רק על פי מספר השיחות שיבצע המשתמש. בכרטיס הבזקכרט ניתן להשתמש גם בעת השהייה בחו"ל. הכרטיסים הכשרים החדשים מותגו באופן המותאם להווי הבית היהודי ושניהם נושאים את חותמת וועדת הרבנים.

בתוך כך, ממשיכה בזק לענות על צרכי המגזר והוסיפה כ - 300 טלפונים ציבוריים במספר רב של ישיבות -"טלפון ציבורי זהב". מדובר בפיתוח טכנולוגי מיוחד של בזק עבור ישיבות ואולפנות, המתאים לשיחות בכרטיסי החיוג הכשרים.

לרגל ההשקה החגיגית, יוצאת בזק במבצע: רוכשים טלכרט כשר (בכל סכום) ומקבלים קופון בסך 100 שקל מתנה לרכישה ברשת אופטיקנה.
השקה זו הינה המשך למהפכת התקשורת הכשרה של בזק. כזכור, תחילתה של המהפכה התרחשה לפני כשנה וחצי עם השקתו של השירות "קו ונקי", אשר נועד לחסום גישה לתכנים שאינם הולמים את ציבור שומרי תורה ומצוות. עד היום מחוברים לשירות "קו ונקי" אלפים רבים של לקוחות בזק.

רן גוראון סמנכ"ל השיווק של בזק אומר כי, "בזק היא חברת התקשורת המרכזית והגדולה בישראל, וככזאת היא שמה דגש לשירות כלל מגזרי האוכלוסייה, וזאת באמצעות פיתוח שירותים מתקדמים וייחודיים המותאמים לצרכי הלקוחות. הכרטיסים הכשרים הינם חלק ממגוון המוצרים שמציעה בזק לשומרי התורה והמצוות המעוניינים לתקשר עם סביבתם באמצעים המתקדמים ביותר וללא חשש מפגיעה באורח חייהם. בזק אינה מתערבת בשיקולי חסימת היעדים, וכמובן שהיא דואגת לספק שירות ברמה הגבוהה ביותר. בכל מקום בו האוכלוסייה החרדית תזדקק לשירותי תקשורת ייחודיים בזק תהיה שם כדי להציע אותם".
נציג ועדת הרבנים לענייני תקשורת הרב חיים לאנג אומר כי, "ועדת הרבנים הביעה את שביעות רצונה מהכרטיסים הכשרים המותאמים לצרכי המגזר. הוועדה מציינת לשבח את שיתוף הפעולה ואת הקשר של בזק עם המגזר החרדי באמצעות וועדת הרבנים. אין ספק כי השקת כרטיסי החיוג הכשרים מהווה חוליה נוספת בשרשרת הפעילויות שנוקטת חברת בזק לטובת המגזר. הוועדה מודה לבזק על כי נענתה לפניות ציבור ההורים והמחנכים ואפשרה לבני המשפחה להתקשר כשר גם מחוץ לבית".
הכרטיסים החדשים משווקים למגזר החרדי ללא עלות נוספת ומחירם הוא:
20 יחידות – 12 שקלים, 50 יחידות – 26.5 שקלים, 120 יחידות -56 שקלים, 240 יחידות – 110שקלים. את הטלכרט הכשר ניתן להשיג ברשת חנויות בזק, בסניפים נבחרים של דואר ישראל ובנקודות הפצה נוספות.
מחיר דקת שיחה בחיוג מבזקכרט הינו 15 אג' בכל שעות היום ללא דמי הצטרפות או כל עלות נוספת. להצטרפות לשירות הבזקכרט כשר: 1800-500-500.

השגנו תיעוד לחלק מכרטיסי הטלכרט

*חלק מהכרטיסים לא מופיעים, שיגיעו לידנו נפרסמם בע"ה

בחלק מהמגזר החרדי התייחסו בזלזול לקמפיין "נראה שמישהו מוועדת הרבנים מנסה לעשות סיבוב על בזק" כאשר כולם יודעים שמוצר זה לא רלוונטי כאשר קיימים כבר פלאפונים כשרים בעולם הישיבות בנוסף הסינון הזה לא באמת נחוץ כאשר קיימים טלפונים ציבוריים וטלכרטים רגילים תחת כל עץ רענן.
עוד ביקורת תמצאו בטור זה: 'הטלכרט' – סיפור החייאה.

גלגולו של הטלפון הציבורי בישראל

גלגולו של הטלפון הציבורי בישראל

טלפון ציבורי 2017

* חלק מהנתונים נלקחו מויקיפדיה

כשאלכסנדר גרהם בל בשנת 1876 המציא את מכשיר הטלפון הוא לא חלם כמה רחוק זה יגיע.

עשור וחצי אחרי בשנת 1891 הומצא הטלפון הציבורי המופעל על ידי מטבעות על ידי ויליאם גריי.

שלושים שנה אחרי בשנת 1921 החלה התקנת מכשירי הטלפון הציבורי הראשונים במוסדות שונים בישראל.

שלושים ושתים שנה אחרי בשנת 1953 הוחלט על מעבר לשימוש באסימונים, בעקבות שחיקת ערך המטבעות בשל האינפלציה והשינויים בסוגי המטבעות בתקופה זו גם החל השימוש בטלפונים ציבוריים מתוצרת הארץ שיועדו לשיחות מקומיות בלבד, במקביל למכשירי ה-CCB שהמשיכו לשמש לשיחות מקומיות ובינלאומיות כאחד.

כמה שנים אחרי בשנות ה-60 הותקנו טלפונים ציבוריים שנקראו גם טצ"ג (ר"ת של טלפון ציבורי גוֹבֶה), שאפשרו חיוג בין-עירוני ישיר, ללא סיוע טלפונאי מרכזיית הטלפונים, כפי שהיה עד אז. לשם כך שונו גם האסימונים ששימשו לטלפון זה, והתאפשרה הכנסתם של מספר אסימונים בו זמנית למכשיר.

בתקופת מלחמת יום הכיפורים גבר השימוש בטלפונים הציבוריים ועלה מחירם של האסימונים, ורק בשנת 1981 החל ייצור אסימונים זולים מקומי בישראל, בפיקוח משרד התקשורת.

בשנת 1984 הוקמה חברת בזק, ובחנה מספר הצעות להפעלת טלפונים ציבוריים מופעלי כרטיס בטכנולוגיות שונות (עליהם יורחב בהמשך).

בשנת 1990 החלה החלפת רוב מכשירי הטלפון הציבורי בארץ במתקנים מבוססי כרטיס הולוגרמי (אופטי) של החברה השווייצרית LANDIS & GYR, באמצעות חברת תעש הישראלית. כרטיסים אלו כונו טלכרט, והקלו על השימוש בטלפון הציבורי, בשל משקלם הקל יחסית לאסימונים, נוחות השימוש, ומניעת זיופי אסימונים ופריצות לקופות המכשירים.

בעקבות השינוי והעלייה בביקוש לשימוש בטלפונים הציבוריים, עלה מספר המכשירים ברחבי הארץ מ-14,000 בשנת 1990 לשיא של כ-27,000 בשנת 1996 מאז חלה ירידה בשימוש במכשירים, עם כניסת הטלפונים הסלולריים לשוק התקשורת בישראל, ולפיכך ירדה גם כמות מתקני הטלפונים הציבוריים. כיום נותרו ברחבי הארץ כ-12,500 מכשירים (נכון לשנת 2012).

בשנת 2004 ביקשה חברת בזק להקטין את כמות הטלפונים הציבוריים הפזורים בארץ, בשל ההפחתה בשימוש בהם ועלות אחזקתם, אך ועדת הכלכלה של הכנסת דחתה את הבקשה, על מנת למנוע פגיעה ביישובי הפריפריה במוסדות החינוך ובאוכלוסיה החלשה. מאז נערכו דיונים נוספים ומשרד התקשורת אישר לבזק להפחית את מספר הטלפונים הציבוריים, ועם זאת דרש ממנה להותיר טלפונים ציבוריים במקומות בעלי חשיבות ציבורית כמו בתי ספר ובתי חולים.

עד לא מזמן שימשו הטלפונים ציבוריים בישראל בעיקר קבוצות אוכלוסייה שלרוב לא משתמשות בטלפונים סלולריים, כמו חלק מהעובדים הזרים ו אף לחלק מהמגזר החרדי עבורה אף הושקו כרטיסי חיוג כשרים", שמאפשרים חיוג מטלפון ציבורי תוך חסימת תכנים לא הולמים, (כפי שאושר על ידי "ועדת הרבנים לענייני תקשורת") אולם גם במגזר החרדי הדבר נשחק מאז המצאת הטלפון הכשר. כמו כן השתמשו (ובחלקם עדיין משתשמים) בטלפון הציבורי אנשים ששוהים במוסדות סגורים שונים שלא מאפשרים אחזקת מכשירים סלולריים, כגון בתי חולים, בתי סוהר ופנימיות.

נראה שכיום בשנת 2017 הטלפון הציבורי משמש כאבן דוממת וכפסל המשקף את העבר. הטלפונים הציבוריים נשארים במקומם רק בגלל חיוב משרד התקשורת להותיר את הטלפונים על כנם. בעקבות זאת רוב הטלפונים נראים במצב גרוע ומוזנח חלקם כלל אינם פעילים וחלקם נתונים למעשה ונדליזם והשחתה, כאשר אין שום אינטרס לחברת בזק לתקן אותם.

טלפון בישראל לאחר ונדליזם

לכבוד יום ירושלים: טלכרטים שיצאו על עיר הבירה

לכבוד יום ירושלים פשפשתי מעט באוסף כרטיסי הטלכרט שיש ברשותי, והעלתי בחכתי י"ד טלכרטים עם תצלומי עיר בירתנו הקדושה

אז הנה הם קבלו אותם:

ירושלים ארץ הקודש

קבוצת ספורט הפועל ירושלים

כנסיית הקבר בירושלים

יד אבשלום. נמצא בעמק קידרון במזרח ירושלים.

הכותל המערבי

כרטיס פרסום פרטי אשר נושא את לוגו עיריית ירושלים

כרטיס בית"ר ירושלים. מעריץ אמיתי של הקבוצה שומר כרטיס זה כקמע בארנק.

ירושלים של זהב

קבוצת ספורט הפועל ירושלים

עיר דוד

אסימונים

כמה סוגי אסימוני טלפון ישראלים יש?

בדיוק דיברתי עם אספן ותיק ומומחה בעניין שהעריך שיש בסביבות ה-800 פריטים.
יש כ"כ הרבה סוגים ועם שינויים ממש קלים.
אני ישתדל אט אט להעלות את העיקריים והידועים ואם יתאפשר בעזרת ה' אז נרד לרזולוציות גם של פריטי פרטים טעויות ועוד.

להלן אסימוני נחושת שהונפקו בתחילת עידן הטלפונים הציבוריים:

אסימון נחושת

והנה אסימוני פליז שיוצרו ע"י חיים מורו

ולאחר מכן היה את האסימונים הרגילים של משרד התקשורת ודואר ישראל

והנה עוד מהאסימונים הרגילים אבל שנצבעו ע"י מישהו כנראה

ולאספנים אסימון עם נקודה

ואחרון חביב אסימון של בזק

כמה שווה אוסף טלכרטים?

הרבה באים ושואלים אותי:
כמה שווה אוסף הטלכרטים שלי?

אוסף אישי של טלכרטים

הרבה באים ושואלים אותי: כמה שווה אוסף הטלכרטים שלי?

אז לפני שנבצע איזושהי הערכה נלמד קצת על היסטוריית הטלפון הציבורי בישראל.
טלפון הציבורי בישראל היה בהתחלה מופעל על ידי אסימונים ובשנת 1990 בזק החלו להתקין ברחבי הארץ טלפון המופעל ע"י כרטיס הולוגרמי (אופטי) של החברה השווייצרית LANDIS & GYR, באמצעות חברת תעש הישראלית. כרטיסים אלו כונו טלכרט,
הביקוש לשימוש בטלפונים הציבוריים עלה אט אט ומספר המכשירים ברחבי הארץ מ-14,000 (בשנת 1990) הגיע לשיא של כ-27,000 (בשנת 1996).
אולם מאז חלה ירידה בשימוש במכשירים בשל כניסת הטלפונים הסלולריים לשוק התקשורת בישראל.
בין שנות 1990 לשנות ה-2000 אספנות כרטיסי הטלכרט הייתה בשיא, אלפי אספנים וכנסים מפוצצים היו הסממנים שזה ה-דבר שמעניין עכשיו את כולם (בשנת 2016 חזר הפוקימון, זוכרים? אז קצת יותר טירוף מזה...)
וכך כאמור ירד השימוש בטלפון ציבורי ואתו השימוש בטלכרטים.
כיום באופן מעשי כמעט ואין שימוש בטלכרטים חוץ מבתי כלא.

טלפון ציבורי בישראל. 2017.

וכרגע למחיר, בשנים בהם טלכרט היה משהו פופולרי כל כרטיס היה שווה זהב, אבל כיום כשאין ביקוש וכמעט אין אספנים, הכרטיסים שהיו בהנפקות רגילות שווים עשרות אגורות עד שקלים בודדים. אולם כרטיסי ניסויים למינם, כרטיסים פרטיים וכן כרטיסי כנסים (כרטיסים פרטיים וכינוסים נעים בין 15 ש"ח ל-50 ש"ח) בהחלט שווים הרבה יותר, ובאותה הנשימה חשוב לומר: הסיכוי שמישהו יביא לך כיום על כרטיס כמה מאות וכל שכן אלפים נדיר מאוד!
לכן כאשר אתה מתכונן למכור כזה אוסף אל תצפה שיקפצו ויציעו לך מאות שקלים, אלא אם כן הכרטיסים המבוקשים שכתבתי נמצאים שם, ולפעמים עדיף להשאיר את האוסף בארון במדף בתור אוסף יפה וצבעוני של ישראליאנה. בכל זאת הטלפון הציבורי היה נדבך מאוד משמעותי בהתפתחות הטכנולוגית כאן בארץ הקודש.

כרטיסים פרטיים שונים מהאוסף הפרטי

מוזמנים להצטרף לקבוצת פייסבוק של אספני טלכרט: https://www.facebook.com/groups/1721474538076225/